מפגש קולנועי הסרט "שקיעה"

מוצ"ש ה-23 לינואר 2021 השעה 19:00 ב-ZOOM
לרכישת כרטיס למפגש הקולנועי >  http://bit.ly/ShutafimShkiaa

 

הסרט מספר על תאונת התרסקות מסוק אנפה של חיל האוויר ליד ספינת דבורה של חיל הים מול ראש הנקרה ב-1992.
באחד ביולי 1992, בשעת השקיעה, התרסק מסוק חיל האוויר עם הצוות שלו אל תוך הים מול ראש הנקרה. לוחם 669 גיל רוזנטל ז״ל מקיבוץ ניצנים נעדר במשך כשעתיים עד שנמצא ללא רוח חיים בעומק הים.


מפיק הסרט יובל הולנדר - אז סגן מפקד דבורה 862 , חוזר 28 שנה אחורה למקום התאונה, כשהוא משחזר ולוקח איתו לטיסה במסוק  את הטייס והנווט שנשפטו והואשמו בגרימת מוות, את האחים השכולים של  גיל רוזנטל ז"ל - לוחם 669 שנהרג בהתרסקות ואת חובש הדבורה אשר טיפל בצוות לאחר העלאתם לסיפון.


לפני הקרנת הסרט ישוחח איתנו אבי פאר על האופן בו מתייחס הבודהיזם בין היתר לנושאים הכאובים של רגשי אשמה ותחושת כישלון, אבל גם באפשרות לסליחה ולגדילה שמגיעים דווקא מתוך מאותו אירוע טראומטי.

בשיחת המבוא לסרט נציג את האופן בו הבודהיזם מתייחס להבדל בין אשמה והאשמה ובין לקיחת אחריות וחרטה.

נשמע  על האפשרות  להתייחס דווקא לתקופות קשות בחיינו כאל 'חלון הזדמנויות'  ועל המשמעות של סליחה לעצמנו וסליחה לאחרים. האם ניתן לסלוח , גם כאשר לא אפשרי לשכוח.

אבי פאר, מתרגל , לומד ומשלב את הדרך הבודהיסטית בעבודתו וחייו. ממייסדי אתר 'בודהיזם בישראל' ומפגשי 'שבילים רבים-דהרמה אחת'. מלמד ומנחה מדיטציה ובודהיזם, כגישה רכה, מעשית ופתוחה לחיים, בקבוצות תרגול ולימוד  שבועיות, קורסים, סדנאות וריטריטים. כותב ומתרגם בנושאים בודהיסטיים. 

 

לאחר הקרנה הסרט (54 דקות) נקיים עם יובל הולנדר שיחה על הסרט, על מסריו ועל התחושות העולות אצל הצופים,

נענה על שאלות, נסיק מסקנות ונשמע את הצופים.


אנחנו בתוכנית שותפים למסע, מזמינים אתכם להצטרף לשיח על המוות

ולתרום לפעילות העמותה למען אלו שמבקשים את הליווי.
 

לרכישת כרטיס למפגש הקולנועי > http://bit.ly/ShutafimShkiaa

 

יובל הולנדר בכמה מילים על הסרט:
 

"אני, שהייתי סגן מפקד ספינת הדבור שהגיעה למקום ההתרסקות זמן קצר אחריה וניהלתי על הסיפון את הורדת לוחמי 669 וצוללני חיל הים, צילמתי את תמונת השקיעה הזו - ברגע אחד בו מסוק יסעור התרחק ממני לאסוף צוללן מהמים. בכל עשרות השנים שאחר כך לא חשבתי שהסיפור הזה יחזור אלי בצורה חזקה כל כך, כזו שמשפיעה על חיים רבים כל כך - ויכולה להשפיע על חיים נוספים.


זה הסרט השלישי שאני מפיק וללא ספק הסרט החשוב ביותר.
למה? כי מדובר בהרבה יותר מסרט. מדובר במורשת, במסר, בתובנות כל כך עמוקות, שאם יותר אנשים יכירו ויבינו, יחסך אבדן מיותר של חיים, וחיים של רבים יוכלו להשתפר, כי נוכל לחיות בעולם קצת יותר טוב.
הנה כמה מילים שמסבירות על הסרט והמטרות שלו: התרסקות המסוק ביולי 1992 היתה כאשר המסוק חזר דרומה מטיסת פטרול מבצעי בלבנון.


הטייס גרין, הנווט רז ושאר חברי הצוות נפצעו ונמשו מהים על ידי לוחמי הדבורה שמסביבה ביצע המסוק סיבוב כדי לנופף לשלום, אבל לוחם יחידת החילוץ 669 גיל רוזנטל מקיבוץ ניצנים נהרג בתאונה.


ביחד עם בני משפחת רוזנטל וחבריו מ-669 - שעולמם חרב עליהם באותו הערב, קרסה גם הקריירה הצבאית המפוארת של הטייס גרין שלחם בשלוש מלחמות, חילץ והציל חיים. גרין נשפט, לקח אחריות מלאה על התאונה והודח מחיל האוויר. רז הנווט נשפט, הורד בדרגה והמשיך לטוס אבל מאז הוא מתייסר ומאשים את עצמו בכך שהוא זה שהציע לעשות שלום לדבורה. גם אילן המכונאי נושא כל יום רגשות אשם שלא עשה כלום כדי למנוע את התאונה, בטיסה אליה יצא כדי להציל חיים, אבל לא הצליח למנוע אובדן של חיים.

 

חיים של כל כך הרבה אנשים הושפעו והשתנו לחלוטין בגלל התאונה הזו, והפצע נותר פתוח במשך 25 שנה, עד שקרה משהו ששינה לגמרי את התמונה - רז, שחי שנים עם הכאב, ואני, שהייתי סגן מפקד ספינת חיל הים שהגיעה למקום התאונה מיד אחרי ההתרסקות, כדי לחפש את גיל, ראינו במקרה את התמונה של גיל בפייסבוק, ובלי שהכרנו אחד את השני, יצרנו קשר עם משפחת רוזנטל.רז נפגש עם האחים של גיל, ואני נפגשתי עם הוריו של גיל והבאתי להם את התמונה של השקיעה, שצילמתי באותו ערב בזמן החיפושים, ברגע אחד שמסוק יסעור שהוריד לסיפון שלי לוחמים, התרחק כדי לאסוף צוללן מהמים. שעתיים אחר כך נמצא גיל, וראיתי אותו בפעם הראשונה, והאחרונה, מת.


נפגשנו ליד הקבר של גיל בימי הזכרון והאזכרות, ועם השיתוף של הכאב עלה הרעיון. ביום השנה ה-27 לתאונה יצאנו להפלגה בה הנחנו בים זרים לזכר גיל, ובהמשך הפגשנו לראשונה את צוות המסוק שניצל, עם האחים של גיל, וטסנו יחד במסוק ששכרנו- אל מקום התאונה ליד ראש הנקרה.


המפגש היה טעון ומרגש מאוד. הדברים שנאמרו שם, לפני העליה למסוק היו עוצמתיים. השיחות המשיכו במפגשים נוספים בקיבוץ ניצנים ובביתו של גרין. האשמה, הכעס, החרטה, פינו את המקום לכמויות אהבה שחייבים לראות כדי להאמין.


התובנות שעולות מהנגיעה בכאב הקשה הזה - חשובות כל כך. גם אני וגם רז הבנו שאנחנו חייבים להפיק את הסרט הזה כדי להעביר אותן לדורות הבאים. דורות של לוחמים, של מפקדים, טייסים, ובעצם כל מי שיכול יום אחד לעשות טעות נוראה, כזו שתשנה תוך שבריר שניה את חייו וחיי אחרים. בעצם כל אחד מאיתנו.גם אני וגם צוותי המסוק והדבורה, התחייבנו להעביר את המסר הזה על אחריות ועל מחיר הטעות ליחידות צבאיות, בתי ספר, חברות ומוסדות ולכל מי שיוכל להפיק תועלת ממנו, ולמנוע אבדן מיותר של חיים.סיפור השקיעה של השמש ושל המסוק, סיפור של טיסה שגרתית, של צוות המסוק, צוות הספינה ושל משפחת רוזנטל שאיבדה את היקר לה מכל, וסיפורו של גיל זכרו לברכה, יהיו במרכז סרט הדוקו אותו אני מפיק ומביים בימים אלה ומזמין אתכם לתמוך בו.

 

וכן, זה גם סיפור על סליחה. הייתם מאמינים שאפשר לסלוח גם כשעשו לכם את הדבר הכי קשה? שאפשר להתגבר על הכעס? איך נראה כבני אדם אם נלמד לשלוט בכעסים שלנו טוב יותר? איך העולם יראה?"


אשמח שתצטרפו אלי למסע החזק הזה.
יובל

עותק של שקיעה.png
קהילת 'שותפים למסע'

אנחנו מזמינים אותך להצטרף לקהילת 'שותפים למסע' ולקחת חלק בפעילויות השונות של העמותה

במסגרת פעילות העמותה מתקיימים אירועים, מפגשי דהרמה, מפגשים קולנועיים, קורסים ופעילויות נוספות.

ההצטרפות לקהילה חופשית לכל אדם וניתן להסיר את עצמך מהדיוור בכל עת.

  • Instagram
  • whatsapp-icon-logo-vector
  • Facebook Social Icon
  • YouTube