מפגשי 'קפה מוות'

הזמנה להרהור על המוות בתשומת לב לחיים

תוכנית 'שותפים למסע' שמחה להמשיך במסורת המפגשים של 'קפה מוות'- מפגשי סלון אינטימיים ושיחה על היבטים שונים של המוות.

אחרי היענות מרגשת לקבוצות במהלך השנה האחרונה, מפגשי 'קפה מוות' חוזרים, וברוח התקופה הם יתקיימו בזום.

כנמלים חרוצות אנו עסוקים ביומיום, ללא תשומת לב רבה ומחשבה על מה שקורה סביבנו, ובאופן בלתי נמנע יגיע גם אלינו.

בקבוצה קטנה ובאווירה נעימה ופתוחה, נעמיק את השיחה על היבטים שונים של המוות.

הקבוצה החדשה בהנחייתן של אסתר כהן ומיכל אשל-גרוסמן תיפגש שמונה פעמים אונליין בימי חמישי בשעות 19.00-21.00 אחת לשבועיים, החל מ-12.11.2020.

דמי השתתפות בסך 400 ₪ לכל המפגשים, תרומה לתוכנית 'שותפים למסע', המלווה אנשים במצבי חיים קשים ומחלות סופניות.

בתקופה מאתגרת זו, מי שמתקשה לשלם סכום זה, יכול לפנות בלב פתוח ולבדוק אפשרויות נוספות.

לפרטים נוספים שלחו הודעת וואטסאפ > http://bit.ly/ShutafimCafe

להרשמה כנסו לקישור > https://bit.ly/CafeShutafim2020

מחשבות בעקבות השתתפות ב"קפה מוות" במסגרת שותפים למסע

הגעתי ל'קפה מוות" כדי למצוא מקום לדבר בו על מה שהעסיק אותי מאד ולא היה לי מקום לדבר עליו. כמחלימה מסרטן ציפיתי למצוא רבים כמוני בקבוצה אך גיליתי שאני לבד. המוות מעסיק גם בריאים.

הכנות, הפשטות וההומור שבו אותי. ההנחייה, הגמישות וההקשבה אפשרו לקולות שונים להישמע, לחוויות להיפתח ולאפשרות להכיר אנשים אמיתיים וסקרנים לגבי עצמם.

ליהי פרלמן נחום

מוות, מיתה, חדלון, העלמות, פטירה, איננה עוד...

שאלות, פחדים ותהיות נלוו במשך שנות חיי למושג המעורפל הזה (מצד אחד) והברור כל כך (מן הצד השני).

זה אף פעם לא היה הזמן הנכון לדבר על זה וגם לא שהיה עם מי.

 

על מפגשי "קפה מוות" גיליתי במקרה בשיטוטי קריאה על המוות האינטרנטיים שלי (כן כן תחביב משונה יש לי). כשנתקלתי בהזמנה של "שותפים לחיים" ניצוץ של סקרנות ניצת - זהו הרי שילוב אידיאלי (ומפתיע מאוד) של דברים שאני מחבבת. מיד נרשמתי לקבוצה בהתרגשות רבה.

 

יש משהו מנחם ומרגיע בהבנה שאני לא לבד בהתעסקות במוות. יש משהו מלמד באמירת מילים "מפחידות" בקול, בהתבוננות במחשבות מאיימות ובבחינת השפעתן עלי לאט ובסקרנות. יש משהו נעים בהתקבצות של קבוצת נשים מקסימות ורגישות בזמן קבוע במטרה ברורה לדבר ולבאר את הנושאים החשופים והעמוקים הללו, באומץ, במחוייבות ואפילו אפשר להגיד בקלילות.

 

המפגשים היו עבורי אבן דרך בהתבוננות מחודשת בחיי, בקשרים החברתיים שלי ובבחירות היומיומיות שלי.

אני מודה לתמי ולשותפים למסע על ההזדמנות ומצפה לקבוצה הבאה

סיימתי מחזור בקבוצת שיחות ב"קפה מוות" בהנחיית רפי שגב שהיה מנחה רגיש, עדין וקשוב.

זו היתה חוויה חשובה שפותחת מחשבות ושיחות בנושא כה חשוב. הקבוצה היתה מוגדרת ברוח הפסיכודהרמה הבודהיסטית אך התכנים לא היו בודהיסטים אלא תכנים כלליים שהביאו משתתפי הקבוצה מחיי היום יום.

היו כאלה שזו היתה להם הפעם הראשונה להתמודד עם האפשרות להעלות את המלה "מוות" על השפתיים והיו כאלה שהדיבור על המוות נמצא אצלם בחיי היום יום. מעניין היה לראות את התפתחות הקבוצה והשיח.

מאיר רוזנברג

  • whatsapp-icon-logo-vector
  • Facebook Social Icon
  • YouTube