הלך והשאיר אחריו אור גדול
סיפורו של איילון שפירא
מרב, אמו של איילון, הגיעה לעמותה דרך חברתה סיגל בן צור שהיא מלווה בעמותה. בנוסף השתתפה גם בסדרת הרצאות שבהן מצאה נחמה.
מספרת מרב על בנה:
איילון שפירא נולד בשנת 1993. הוא היה כשרוני במקצועות המדויקים ולצד אלה יצא לבו תמיד אל מגמות האמנויות והרוח.
חייו הצעירים היו מלאים בידע מוזיקלי רחב, בספרות העולם, בתיאטרון ובקולנוע.
בתום לימודיו התנדב לשנת שירות ובסיומה גויס ליחידת המודיעין 8200, ובה הצטיין.
במהלך שירותו קבל איילון את אות הנשיא למצילי חיים בזכות תרומת מח עצם שזכה להעניק.
לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשרות במוסד למודיעין לתפקידים מיוחדים וראה בכך משימה ערכית ומשמעותית.
ביום 26.3.2020 בתקופת הקורונה ובמהלך שירות במוסד, מת איילון מהתאבדות.
לאחר מותו החליטה המשפחה להיחשף למידע רב שלא היה ברשותם לפני מותו. המפגש עם המידע מציל החיים היה מטלטל. אילו רק ידעו קודם...
אמו מירב אומרת כי ההחלטה להקים את אלומת איילון היא לכבודו ולזכרו של איילון כדי שמותו לא יהיה לשווא. הקמת האלומה באה מתוך רצון לתת קול למתמודדים ולתומכים, להנגיש את המידע בפשטות באמונה שלמה שלמידת נושא האובדנות, שיח חשוף וכנה ונכונות להיות נוכחים בלב פתוח לקבל תמיכה ועזרה יוכלו אולי למנוע את ההתאבדות הבאה.
האם אין זהו דבר גדול מיוחד וכה חשוב שהשאיר אחריו איילון?
איילון איננו עוד עם משפחתו, קרוביו ואוהביו, אך דרך אלומת איילון הוא נוכח בעוצמה בדרך משמעותית עוטפת שמעניקה תקווה.
מתוך מכתב פרידה שכתב איילון:
"תמיד אהבתי לאהוב, אני מונע מאהבה. יש בי כל כך הרבה אהבה. יש בי משהו שמת לבקש שתמשיכו לשיר עלי. זאת פנטזיה. פנטזיה אמיתית שלי, שאני אעזור ליצור משהו מאד יפה בעתיד של מישהו, שאני אהיה השראה. שגם ייווצר משהו עם משמעות."
עמותת איילון > https://meravshapira.co.il/eylon
