הלך והשאיר אחריו אור גדול
סיפורו של יותם רהט
יותם רהט נולד וגדל בקיבוץ חצרים. לאחר שסיים את בית הספר התנדב לשנת שירות שירת בירוחם ובתומה התגייס לצה"ל לשירות בצנחנים.
עם שחרורו כקצין הקים עם שותף נגריה ובה העסיקו נער בעל צרכים מיוחדים שאותו טיפחו.
יותם, שהיה נגר אמן, נהרג בשירות מילואים בשנת 1994 כשהתנדב להחליף קצין אחר.
בפיגוע התאבדות של מחבל בצומת נצרים נהרגו שלושה קצינים כשיותם היה אחד מהם.
בנו גיא היה אז בן שנה וחצי.
לזכרו הוציא מירב אשתו ספר אמנות ובו צילומים עם עבודותיו ובו כתבו עליו חברים.
בן שלושים ואחת היה יותם בנופלו. כה צעיר וכל כך הרבה הותיר.
מתוך הספר:
ליותם
אמרת: "נגרים צריכים לטעת עצים"
ונגדעת.
וט"ו בשבט הגיע
וחלף,
וגיא צומח וגדל,
שתיל מיוחד שכל כך אהבת.
וביער חיינו נותרת חלל.
והשארת לנו את הגעגוע,
והכאב,
והתקווה
והשמחה
שהיית אתה.
ואנחנו – משתדלים.
(את השיר כתבה נועה ליותם, חתנה)
רקמה אנושית אחת
כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות אתך, ימות אתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר אתו
אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו, אם נדע להשקיט
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.
בהקדשה ממוטי המר
