אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר
שֵׁב אִתּוֹ
עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר
אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן
אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר
בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת
שֵׁב אִתּוֹ
שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד
(צל עריות, סמדר וינשטוק).​
 

לכל אחד מאתנו יש סיפור ומסע אישי להתמודדות עם כאב. חלקנו איבדנו את היקר לנו מכל ממש לא מזמן והכל מציף וחונק את הגרון, ולעיתים, אחרי השנים הראשונות, באות השנים שצריך לחיות את המציאות הקיימת.
לאט לאט, מסתמן שביל לחיות עם האובדן, מתבהרת הדרך לצאת מתוך ה"בור".  

אנו מזמינים אתכם.ן לסופשבוע שלם של שהות משותפת על סף השבר הארור,
עיבוד חוויית הפרידה ואולי פינוי מקום לנשימה חדשה להכנס.

יחד נעצור רגע להקשיב לעצמנו ובעיקר למצוא דרך שתאפשר לנו לנוע בין כל מה שהיה אז, ובין מה שיש כאן ועכשיו.

​

ניפגש ביום שישי בבוקר בנוף הפסטורלי של מנזר האחיות מציון בעין כרם
ונצא יחד למסע בו נפגוש את עצמנו, דרך שיח פתוח בו מותר יהיה לדבר בחופשיות על הכול.

נערוך הכרות עם תפיסת העולם הבודהיסטית בהתמודדות עם אבל ואובדן, נתרגל מדיטציה, נחווה סדנת פסיכודרמה, נתנסה בעבודה עם כתיבה וטקסטים, נאפשר לעצמנו שחרור וביטוי רגשי  דרך תנועת הגוף, דרך מגע עם חומר, דרך הנשימה, מוזיקה וקול. נצא אל הטבע וניתן לו ללמד אותנו על החיים ועל המוות.

הזדמנות טובה להאט ולתת לנפש זמן מחוץ לזמן.