משמעות המוות - סטיבן ג'נקינסון

התבקשתי, פעמים רבות, לבוא ולדבר ולהרצות על מציאת משמעות משמעות בסוף החיים.
כשבעצם, מה שעומד מאחורי הבקשה הזו, היא המחשבה שלמצוא משמעות בסוף החיים זה דבר חמקמק וכמעט לא ניתן ליישום.
ויש כמעט צורך, לסחוט אותו באופן מאולץ מתוך הנסיבות והקושי.
"מציאת משמעות", זוהי בקשה, או דילמה, שמאפיינת בעיקר את העולם המודרני.
אבל האמת היא, שהקושי האמיתי , נעוץ בתפיסה שיש משהו "למצוא".
אפשר לשמוע את זה גם דרך השפה, הרומזת שמה שיש למצוא, סמוי מאיתנו.
או שאולי לא מצאת, כי אתה מחפש במקומות הלא נכונים.
או שאפילו יש איזו ארכיטקטורה או מוסד שמסתיר את זה מאיתנו.

 

אבל מה אם המשמעות אינה חבויה כלל ועיקר?
מה אם היא לא משהו "למצוא"? מה אם זה בכלל לא הסיפור?
מה אם הסיפור הוא, שמשמעות הוא לא משהו למצוא, אלא משהו ליצור?
והאופן שבו היא נוצרת, זה דרך ההסכמה שדברים ימשיכו.
דרך ההסכמה שהחיים ימשיכו ולא שאתה תמשיך.
שהחיים, הם לא תקופת החיים שלך, או משך החיים שלך, וגם לא תקופת או משך החיים של ילדיך או של מי שאתה רוצה לחבק.
מה אם לחבק, דווקא, את העובדה שכל מי שאתה רוצה לחבק, לא יהיה כאן לנצח?
מה אם האפשרות, לאמץ את זה קרוב לליבנו?
זוהי בעניי, יצירת משמעות לסוף החיים. להסכים לעשות בדיוק את זה.

 

הדברים האלו לא מתנוססים באיזה שלט גדול בשמיים. הם לא מעוגנים בחוקים ואין להם מנגנוני אכיפה. אם לא נדאג לזכור את זה, ולחיות את זה, זה פשוט לא יהיה.
ומה התוצאה של לשכוח את זה? את זה לא צריך לשער, צריך רק להסתכל סביבנו.
דרך החיים שלנו, היא התוצאה של השיכחה.

החיים אינם מושתתים על החיים.
החיים מושתתים על האפשרות לקבל את סופם.
החיים אינם מוזנים ע" החיים
החיים מוזנים ע"י המוות.
ידעת סוף החיים הוא מה שנותן לחיים את הסיכוי האמיתי.

אני מוצא נחמה, כואבת מאוג, אבל נחמה, בעובדה שהתרבות השולטת בארה"ב מתחילה לגסוס. משום שזו תרבות שקשה לה להבדיל בין המשמעות העמוקה של להיות חיי לבין "לעשות חיים". אנחנו חייבים להבין שאנחנו הולכים אל עבר הסוף, שאנחנו סופניים. ואי אפשר לחמוק מזה.
וזה עמוק יותר מאשר להתייחס למוות כטרגדיה או כעונש על משהו שעשינו לא טוב, אלא אם כן למות זה העונש על כך שנולדנו.

 

מה שהעולם מבקש מאיתנו, בני האדם, זה לא שנסתלק כבר, או שכולנו נמות והכדור הזה יחזור להיות מה שהוא היה לפנינו,

כל מה שהעולם מבקש מאיתנו, זה שנשוב להיות מה שאנחנו- אנושיים.
רק זה. ומה זה אומר לחזור להיות אנושי? זה אומר שמה שצריך למות זו הכחשת המוות שלנו.
זו אי ההסכמה שלנו שדברים יגיעו אל קיצם.
הפחד העז שנישכח (ישכחו אותנו), לא אמור לגרום לנו להרגיש רע,
הוא רק אמור לגרום לנו להרגיש יותר.

תרגום: טלי הלמן מור

קהילת 'שותפים למסע'

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילת 'שותפים למסע' ולקחת חלק בפעילויות השונות של העמותה.

במסגרת פעילות העמותה מתקיימים אירועים, מפגשי דהרמה, מפגשים קולנועיים, קורסים ופעילויות נוספות.

ההצטרפות לקהילה חופשית לכל אדם וניתן להסיר את עצמכם מהדיוור בכל עת.